Online collections

hobbycollections.info

Index  » Help info and articles » היסטוריית מטבע פלסטין

היסטוריית מטבע פלסטין

הקדמה

Do Not Touch the Currency! – פסק בהצעתו החד משמעית אחד הפקידים הבכירים בממשלת המנדט בשנת 1921, כשהובאה בפניו התוכנית להנהגת מטבע בארץ ישראל-פלשתינה. (מובא במאמרו של ז. הופיין על אודות הרפורמה בשיטת המטבע - Palestine Economic Society: Currency Reform by S. Hoofien, 1923).

אמירה זו שיקפה היטב את חוסר הרצון, במיוחד של משרד המושבות הבריטי, לעסוק בנושא הרפורמה שבמרכזה עמדה הנפקת שטרות לארץ ישראל-פלשתינה. ואכן נדרשו עשר שנים מאז שהעלתה ההצעה הראשונה להנפיק שטרות בארץ, הצעה שיזמה חברת אנגלו-פלשתינה באוקטובר 1917, ושנדחתה על ידי הממשל הבריטי בנימוק הפוליטי של חשש מלהצטייר באופן חד צדדי לכאורה בפני האוכלוסיה הערבית ועד להצגתם של שטרות מועצת המטבע ב– 1 בנובמבר, 1927.

אולם, לא רק פרטי הדיונים על הרפורמה ועל השתלשלותם מרתקים, ונדמה כי השטרות בארץ ככלל, על אף היותם לכאורה אמצעי תשלום בלבד, עמדו באופן קבוע במוקד של ארועים בלתי רגילים. הראשון שבהם בחודש מאי 1917, כאשר אחמד ג'מאל פאשא, מפקד ארמיה 4 ומושל סוריה וארץ ישראל, פירסם את המשוואה הבלתי נתפשת של גירוש(!) כאמצעי ענישה של אלה שהואשמו בסירוב לקבל את שטרות ממשלת טורקיה לתשלום או פיחתו מערכם.

הלירה המצרית הייתה להילך חוקי בפלשתינה החל מינואר 1918, וזכתה לאמונם המלא של תושבי הארץ. אם כך עולה שאלה חשובה ביותר: מדוע לאחר כמעט עשר שנים של יציבות מוניטרית החליט הממשל הבריטי על הנפקתו של מטבע לארץ?

ובכן התשובה לכך כפי שהציגה משרד המושבות הבריטי הייתה כלכלית גרידא. במצב הנוכחי הרווחים שנבעו כתוצאה ממסחר בלירה המצרית נזקפו לזכותם של ממשלת מצרים והבנק המצרי הלאומי. הנהגת מטבע ייחודי לארץ תביא לכך שכל הרווחים הנובעים ממנו יזקפו לזכות ממשלת פלשתינה.

מעניין לציין כי נימוק זה ניתן לראשונה רק ב- 1927 בסמוך להנפקה למחזור ולפני כן לא היה כל עיסוק בשאלה מהותית זו, אף לא בוועדות המטבע השונות שהתכנסו בשנים 1919- 1925.

בנובמבר 1927, כאמור, נכנסו למחזור הכספים השטרות הראשונים שאי פעם הונפקו עבור ארץ ישראל-פלשתינה, אך על אף משמעותם ההיסטורית, הופעתם עורתה מייד סערה חברתית - ציבורית בקרב כל העדות בארץ. האוכלוסיה היהודית הביעה תחושות אכזבה מכך שהשטרות אינם ממלאים את יעודם הסימבולי וההיסטורי, ואילו העדה הנוצרית קבלה על כך שאינה מיוצגת באיורי השטרות. העיתונות הערבית על כל ענפיה, התלוננה על השפלת האוכלוסיה הערבית בהנפקת השטרות כמו שהם, ונכבדי העדה ביפו קראו להחרמתם ולהותרת חשבונות הבנקים במטבע המצרי.

גם לאחר שוך הסערה ולאחר שהשטרות החדשים נטמעו במחזור הכספים, נקשרו אלה לארועים מיוחדים אחרים, בין היתר

• דיונים שנמשכו כעשר שנים להצגת עיצובים חדשים
• הערכות להדפסת חירום מקומית על רקע ניתוק קווי האספקה מבריטניה במלחמת העולם השנייה
• הכרזה על השטרות כהליך חוקי בקפריסין כצעד חירום במלחמת העולם השנייה
• זיופים על ידי המחתרות

בסופו של דבר, בשנת 1948, הובילו המהלכים ההיסטורים לכך ששטרות מועצת המטבע הילכו במחזור בשלושה אזורים נפרדים פוליטית: ארץ ישראל, עבר הירדן ורצועת עזה, ותוך זמן קצר ביותר היו השתיים האחרונות במצב מלחמה עם הראשונה.

אמנם שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) פסקו לשמש אמצעי תשלום כבר לפני יותר מיובל שנים, עדיין הם מרתקים בייחודם ובתפקידם בהיסטוריה המוניטרית.

כיום ישנם עשרות רבות של אספני שטרות אלה, ותחום האיסוף מגוון – החל מאיסוף על פי ערך, איסוף סדרות על פי תאריך ועד לאיסוף שיטתי על פי פרפיקסים של כלל הסדרות על כל ערכיהן ותאריכהן.

רקע מוניטרי

     ראשיתה של ההיסטוריה הנומיסמטית של ארץ ישראל במאה הרביעית לפני הספירה עם הטבעתם של המטבעות הראשונות של הארץ, מטבעות פחות יהד הפרסית, היא יהודה תחת השלטון הפרסי.

פרק שטרות הכסף בארץ ישראל החל כאלפיים ושלוש מאות שנים לאחר הטבעת מטבעותיה הראשונה. היה זה בעטיה של מלחמת העולם הראשונה, בהנפקה מקומית ולא רשמית של אסימוני נייר והמחאות, ועל אף שאין מדובר בשטרות ממש, הרי שהם אבן פינה בהיסטוריה הנומיסמטית של שטרות בארץ.

הצעות למטבע ולידתו של המטבע הארצישראלי

    הרעיון של הנפקת מטבע ייחודי לארץ ישראל, ובמיוחד של הנפקת שטרות, הועלה כבר ב-1917 על ידי חברת אנגלו פלשתינה (להלן אפ''ק), ועד ל-1923 נדון הנושא לא פחות מחמש פעמים. רובן של ההצעות דנו בהנפקת שטרות, כשזו ייצגה את בעיית המטבע בכללותה:

• הצעת אפ''ק להנפקת שטרות (1918-1917).
• הוועדה הפיננסית המייצת (1919).
• הצעת סיר הרברט סמואל לשאלת המטבע (Currency) בארץ ישראל
  (1920).
• הוועדה הפוליטית לעניין המטבעות (Coins) של ארץ ישראל.
• גיבוש תוכנית למטבע בארץ ישראל על ידי אפ''ק (1923-1921)

ההצעה הראשונה עלתה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ואילו האחרות עלו לדיון כמתחייב מן המצב שנוצר אחריה.

ההצעות השנייה עד הרביעית היו של גורמי האדמיניסטרציה הבריטית, וההצעה החמישית כאמור, ביוזמת חברת אנגלו פלשתינה.

בשנים 1924 – 1925 כונסו ועדות המטבע שעל בסיס עבודתן הוקמה מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) והונפקו שטרותיה.

לקראת הצגתו של המטבע החדש

ההכנות לקראת הצגתו של המטבע החדש החלו בשנת 1926, ונערכו בשני שלבים:

• הקמת מועצת המטבע של פלשתינה (א"י), קרי מינוי חבריה על ידי שר המושבות, כינון צווים שיעגנו מסגרת עבודה פורמלית, הגדרת תחומי אחריות, יעדים ומטרות.
   
• הערכות המועצה להנפקת המטבע החדש הלכה למעשה, ובהתאם לכך היערכותם של המערכת הבנקאית והציבור בארץ. כמו כן עוגן השימוש במטבע החדש בעבר הירדן.

סמלה הרשמי של מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) היה למעשה הסמל המלכותי ומעליו כתובת שמה של המועצה.

השימוש בסמל המלכותי היה מותר למשרדי הממשלה השונים, כך שכתובת שמו של המשרד הופיעה מעל הסמל.

לאור זאת היה השימוש בסמל המלכותי שכיח בקרב גופים שמהותם כשל המועצה – גוף בריטי שפועל מחוץ לבריטניה וכך ניתן למוצאו גם במועצות מטבע אחרות.

סמל זה שימש למסמכים רשמיים של המועצה (מכתבים, נייר מזכרים וכדומה).

ב-15-13 באוקטובר פורסמו מטעם הממשלה ברחבי בתי הדואר מודעות, ובהן הסברים על הערכים והמידות של השטרות. (גודלה 549X498 מ"מ)

שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א''י)

שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א"י), הוצגו למחזור הכספים ביום שני, ה-1 בנובמבר 1927, וכללו שטרות בערכים של 500 מיל ,(£P½) 1, 5, 10, 50, ו- £P100. היו אלה השטרות הראשונים שהונפקו עבור ארץ ישראל. סדרת שטרות זו הייתה לסדרה יחידה, ובמשך כל שנות המנדט ופעילות המועצה הונפקה ללא שינוי בעיצובה, למעט התאריכים וחתימות חברי המועצה.

500 מיל (£P½ )

£P1

£P5

£P10

£P50

£P100

שטרות הדוגמה ושטרות התשורה של מועצת המטבע של פלשתינה (א''י)

שטרות דוגמה כשמם, נועדו לשמש דוגמה לשטרות האמיתיים, ובדרך כלל מופצים בסמוך להנפקתם הראשונית למוסדות בנקאיים, גורמי חוק וכו', על מנת שאלה יכירו וילמדו לזהותם.

כמו כן אישרה מועצת המטבע של פלשתינה (א"י) את הנפקתם של שטרות תשורה שהיו שטרות דוגמה בצבעים שונים מהשטרות שהונפקו למחזור.

שטרות דוגמה מהסוג הראשון, קבוצה ראשונה: 500 מיל מהנפקת 1929

שטרות דוגמה מהסוג הראשון, קבוצה ראשונה: £P1 מהנפקת 1929

שטר תשורה בערך £P1 מהנפקת 1929 מהסוג הראשון

שטר תשורה בערך £P1 מהנפקת 1929 מהסוג השני

זיפוי שטרות מועצת המטבע של פלשתינה (א''י)

שתי סוגיות מעניינות נוספות בנושא זה הן זיופי השטרות המיוחסים לאנשי המחתרות בשנים 1946- 1947, והסברה באשר לזיופים, כביכול על ידי גורמי מודיעין גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה.

שטר מזויף בערך £P5 מהנפקת 1939. המספר הסידורי אינו כולל פרפיקס

שטר מזויף בערך £P5 מהנפקת 1939. המספר הסידורי כולל פרפיקס.

שטרות בעיצוב חדש ודוגמאות צבע

נושא בעיצוב חדש וניסיונות/דוגמות צבע מורכב משלוש קטגוריות:

• שטרות בעיצוב חדש
  הדיון על אודות עיצובים חדשים לשטרות החל בדצמבר 1930, כהיערכות למקרה שהשטרות שבמחזור הכספים יזויפו בקנה מידה נרחב, ויתעורר צורך בהחלפתם.
   
• הצעות צבע חלופיות לשטרות שבמחזור הכספים
  נושא זה עלה לראשונה בפברואר 1928 לאחר שנמצא דמיון בין השטר של ה-£P1 לשטר הטורקי בערך £T1, אולם הוא נדחה ועלה רק ב-1930 עם הדיון בנושא העיצובים החדשים.
   
• שטר של £P5 בעיצוב וצבע חדש
  שטר זה, המבטא את צירופן של קטגוריות 1 ו-2, אושר להנפקה במאי 1947 בעקבות מספרם הרב של שטרות מזויפים מערך זה שהתגלו במחזור הכספים.
   

הגהה צד קדמי, £P5, סדרת 1933 ( עיצובה נדחה, ולכן לא נשלחה לארץ)

הגהה צד קדמי, £P10, סדרת 1933 ( עיצובה נדחה, ולכן לא נשלחה לארץ)

דוגמת צבע, £P1, שנת 1937

שטרות החירום של מלחמת העולם השנייה שלא הונפקו למחזור

תן הכמעט בלעדית של צוללות הצי הגרמני והצי האיטלקי באגן הים התיכון. מציאות זו פגעה בקווי האספקה מבריטניה לארץ ישראל (ממש כפי שפגעה בקווי האספקה לקפריסין), והתעורר חשש שעתודות השטרות ומטבעות הכסף המקומיות יאזלו, ואי אפשר יהיה לענות על ביקוש הציבור.

לאור האמור ננקטו במקביל שתי יוזמות בנושא:

• היערכות להנפקה מקומית על ידי המדפיס הממשלתי של פלשתינה (א"י) של מעות נייר בערכים של 50 ו-100 מיל במקומם של מטבעות הכסף, ולשטרות בערכים £P1 ו-£P50, מגלופות שהוכנו לצורך העניין על ידי צינקוגרפיה אמיל פיקובסקי בירושלים.
   
• הזמנת מועצת המטבע של פלשתינה (א"י), מדה לה רו גלופות למעות נייר שיתנו מענה למחסור במטבעות כסף בערכים של 50 ו-100 מיל, ולשטר בערך £P1.

£P1 הגהה בצבע חום על רקע כתום, בעיצוב צינקוגרפיה אמיל פיקובסקי

100 מיל הגהה דו צדדית, בעיצוב המדפיס דה לה רו

סיפורי שטרות

          עיון באלפי מסמכי ארכיון, קריאתם של עתוני התקופה הנדונה וראיונות עם אישים הנוגעים לעניין ספר זה חשפה מידע רב על אודות השטרות של מועצת המטבע של פלשתינה (א"י), אך בנוסף זימנה מפגש עם סיפורים מעניינים, קוריוזים וידיעות משעשעות.

בפרק זה מובאים מקצתם של סיפורי שטרות אלה.

תמונה מוגדלת של אחד השטרות שניתנו ע"י פנחס רוטנברג לקק"ל

סופו של עידן

ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטת עצרת האומות המאוחדות בדבר חלוקתה של ארץ ישראל והקמת שתי מדינות זו לצד זו, מדינה יהודית ומדינה ערבית.

בשלהי אותה שנה ובמחצית הראשונה של 1948, פעלה המועצה לפינוי עתודות הכסף וסגירת מרכזי המטבע ברחבי הארץ.

במחצית השנייה של 1948 הפכו שטרות מועצת המטבע ל"שטרות ללא ארץ", ולמעשה שימשו כהליך חוקי בשלושה אזורים נפרדים: מדינת ישראל, עבר הירדן ורצועת עזה – שם בוטלו רק בשנת 1951.

בשנת 1952 פוזרה מועצת המטבע של פלשתינה (א"י).